האם תוכנית הדרגתית תצליח להביא להישגים?

נניח שקיבלתם תוכנית שאתם אמורים לאכול בה בשעות מסוימות וצריכים להתאמן/ "לעשות הליכה"  3 פעמים בשבוע. זה טוב ויפה אבל אם אתם מכירים את עצמכם כאנשים כאלה, שאינכם מתאמנים ועצם המחשבה על התעמלות גורמת לכם  לייאוש. עצה ממני, פשוט תמנעו מההתחייבות הזו. תאמרו לעצמכם אתאמן פעם בשבוע, ובכל פעם שזה יקרה עודדו את עצמכם ואימרו לעצמכם "כל הכבוד" על כך. 

אחרי מספר שבועות (4 ומעלה), תוסיפו אימון ושוב אמרו לעצמכם בתחילת האימון ובתום האימון: כל הכבוד על עצם האימון והפעם גם על כך שהצלחתם להתאמן אימון נוסף השבוע. והיה אם קרה מאיזושהי סיבה שבאותו השבוע לא הצלחתם להתאמן פעמיים אל תאמרו לעצמכם: הנה לא הצלחתי להתאמן, שוב נכשלתי ולא עמדתי בהתחייבות שלי. אימרו לעצמכם: בסדר, היו סיבות אובייקטיביות שמנעו ממני את האימון ובשבוע הבא אתאמן שוב. 

השתמשו באמירות חיוביות כלפי עצמכם ואל תייסרו את עצמכם.

מקרה אחר:

 אמרו לכם שעליכם להתאמן 3 פעמים ואתם חדורי מוטיבציה, אל "תעשו הליכות" 7 פעמים בשבוע. נכון, זה טוב ואתם חדורי מוטיבציה. הבעיה היא שבדרך כלל המוטיבציה הראשונית מתפוגגת ואז כבר לא עומדים במספר ההליכות שבו התחלנו (7 פעמים זוכרים) כי בכל זאת יש קשיים אובייקטיבים, ומה יקרה באותו השבוע בו לא הצלחתם לעשות הליכות מספר פעמים? שוב יגיע הקול הפנימי שיאמר לכם הנה שוב אני נכשל ושוב אני לא מתמיד ומה הטעם בכלל.

מתינות היא שם המשחק ועלינו לדבוק בה גם אם אנחנו בטוחים שהפעם נצליח לשמור על הישגינו לאורך כל החיים.