מדוע חשוב לשנות את ההרגלים ולא בהכרח את מה שאוכלים?

אז נניח וירדתם והגעתם למשקל הרצוי ואתם אומרים לעצמכם זהו, הבנתי את הרעיון עכשיו אפשר לחזור לאכול את מה שאני רוצה. כאן מתחילות מספר בעיות ברגע שמפסיקים את הדיאטה ומגיעים ליעד הרצוי בטווח די קצר מתום הדיאטה, לאט לאט ההרגלים הישנים שלנו חוזרים, זוהי התנהגות אוטומטית שלנו ולוקח זמן להכחיד אותה ואילו ההרגלים החדשים שסיגלנו לעצמנו והיינו בטוחים שהם כבר קיימים במכלול ההתנהגויות הקבועות גי מהר ייעלמו. כך לגבי הליכה, כי חם, כי קר, כי אנו עייפים, כי מאוחר וכו' כשהיינו עם מוטיבציה להפחית במשקל זה לא שינה לנו אפילו אם היה קר או גשום אבל עכשיו למי יש כח להמשיך בזה?! 

הפחתה המהירה בלי לסגל לעצמכם את ההרגלים ובלי לבחור תזונה שמתאימה לכם לא תחזיק לזמן רב. אפילו אם הייתם מושלמים והגעתם ליעד שהיה רצוי עליכם, הפחתה כזו חייבת להיות עם שינוי הרגלים.

מחקר שנעשה על המשתתפים בתוכנית הטלביזיה "The Biggest Loser" (היתה גרסה ישראלית לכך שקראו לה "לרדת בגדול") על אנשים בעלי משקל גבוה ( משקל ממוצע היה  כ 130 ק"ג) שניסו להפחית במשקלם תוך כחצי שנה ומי שהפחית הכי הרבה במשקל ניצח וזכה בסכום כסף גדול. מסתבר כי מתוך כל אלו שהשתתפו במשקל רק אחד הצליח לשמור על ההפחתה במשקל, רבים חזרו למשקל בו הם היו קודם והיו כאלו שאף עלו מעבר.

הסיבות לכך היו שחילוף החומרים של הגוף שלהם(סוללת הטלפון, זוכרים?)  החלה לצרוך פחות אנרגיה מבעבר ובנוסף הורמון השובע החל להיות מופרש באופן מועט מה שגרם להם להיות רעבים כל הזמן. הגוף מנסה לחזור למשקלו הקודם.

סיבה נוספת אם בתקופת התוכנית הם היו בסביבה אחרת של אימונים גופניים אינטנסיביים וצילומי תוכנית הטלוויזיה, כעת החיים חזרו למסלולם וצריכים לשוב לעבודה ולמציאות וההרגלים שלא השתרשו בהתנהגויות הרגילות נעלמו או הופחתו ואז האדם חוזר למשקלו המקורי.