מה קורה כשמתחילים בדיאטה?

ממחר דיאטה, וההתלהבות שהיתה לנו כשהכרזנו זאת עדיין קיימת אם כי פחות...

פתאום צריכים לעמוד במה שאמרנו וזה נראה פחות כייפי להתחיל דרך חדשה וכל כך שונה שתביא אותנו אל היעד ואז נוכל לחזור לחיות כרגיל.

אז קראנו על תוכנית חדשה שהבטיחה לנו שתוך 12 שבועות נפחית את כל הקילוגרמים שאנו רוצים להוריד ואפילו נהיה עם פחות ממה שתכננו. מצויין אנו אומרים לעצמנו, אוטוטו קיץ, נגיע אליו מוכנים וללא המשקל שהוספנו אז בהולדת הבן, שחגגנו לו השנה בר מצווה. ובתוכנית החדשה שקיבלנו/השגנו/קראנו בעיתון, שהבטיחו לנו, שגם ביונסה ירדה באמצעות התוכנית הזו 20 ק"ג תוך 12 שבועות. פתאום אנו רואים שאנו אמורים לאכול עם הגבלות שונות ומשונות או לשתות כל מיני דברים בהבטחות שונות לדוגמה: מיץ לימון כי זה מנקה את הכבד, שמן זית לפתיחת מערכת העיכול, להפסיק לאכול משעה מסויימת או להתחיל לאכול משעה מסויימת. אתה מוצא את עצמך קורא ואומר אוקיי, ביונסה (או כל זמר/זמרת גנרי מצליח בעולם/בארץ שאתם אוהבים)... עשתה את זה וירדה 20 ק"ג ותראה איזה נהדר היא נראית ואם היא הצליחה ונראית ככה ואנחנו הרי באותו הגיל, אז למה שאני לא אצליח?! והיום הראשון עובר מצויין ואני כמעט ולא רעב, מסתובב בתחושה מאושרת שנותרו לי רק עוד 12 שבועות פחות יום אחד.

ויום נוסף חולף ושוב מיץ הלימון ושמן הזית שמחליק לי את מערכת העיכול. עוד יום חולף ואני מנסה לשכנע את עצמי שאני בדרך להצלחה כי למרות שהשמן זית לא מחליק לי כל כך טוב בגרון ופחות מזה מיץ הלימון, אבל ביונסה אתם יודעים...

 ושבוע חולף ואולי אפילו שבועיים ופתאום הדבר האחרון שאני רוצה לחשוב עליו הוא להתקרב לאוכל שמגיע לאחר מיץ הלימון ולאחר שמן הזית. אבל מה עם כל הקילוגרמים שהבטחתי לעצמי להוריד עד הקיץ, מה כבר מתייאשים? הרי רק אתמול ראיתי תמונה של ביונסה, היא נראתה מדהים ואפילו אכלה גלידה אז כנראה שהגלידה היא זו שסייעה לה להפחית במשקל. אז אני ניגש אל המקפיא והיד נשלחת אל מיכל הגלידה שהוטמן שם לשעת צרה, לשעת משבר, לשעת נחמה והכף ננעצת במיכל ומוציאה גוש גדול של גלידה. כשהמחשבה היחידה שנשארת בראש תוך כדי האכילה היא רק צריך לוודא מחר, שזה טעם הגלידה שביונסה אוהבת.